בכיתה ח׳.

הזוגיות הראשונה שלי התחילה בשבר.

כיתה ח', גיל 14. הוא היה יפה, מקובל. מבית טוב. אני זוכרת עד היום את הצעת החברות שלו. עברנו זה על פני זו ליד אולם הספורט. הוא עצר לידי ושאל "חברים"? אמרתי כן. והוא רץ לשיעור. כל כך התרגשתי. הייתי מאוהבת לחלוטין. הכל חדש. מחזיקים ידיים. מתחבקים. נשיקה ראשונה. כל הזמן מחפשים אחד את השני. אחר הצהריים, הייתי הולכת אליו ברגל בשדות והוא אלי. היה כותב לי מכתבי אהבה, שירים, ומצייר לי ציורים. פעם ראשונה שהייתי נאהבת ואהבתי בחזרה. תחושה מדהימה.

היינו שיחת היום. הזוג הראשון בשכבה. היינו תחת העיניים הבוחנות של כולם או לפחות כך זה היה בעיניים שלי. זה הלחיץ אותי. היה לי חשוב מה אנשים יגידו. יותר מדי. ר', החברה הכי טובה שלי אז, הייתה גם מאוהבת בו וזה מאוד כאב לה. מתוך רגשות אשם חזקים, עשיתי הפרדה חדה בין העולם שלי איתה והעולם איתו. כל הזמן ניסיתי לתמרן בין העולמות. השקעתי את מירב האנרגיות בלרצות את חברתי. לוודא שלא נהיה לה מול העיניים. היא הייתה במקום הראשון.

הניסיון לרצות את שניהם כמובן לא צלח, ושניהם בסוף נפגעו. נפרדנו. היו הרבה חילופי מכתבים וכאב. קצת אחרי שנפרדנו, ר' מצאה לה חבר ופתאום נשארתי קירחת מכאן ומכאן. רציתי לחזור, אך הוא כבר לא היה מעוניין.

בשנים אחרי הפרידה, הסתגרתי והתרחקתי מחבורות. הרגשתי לבד. בכלל, בשנות התיכון, זכורה לי תחושת אכזבה כללית, תסכול ובדידות.

תובנות

בהתבוננות על הקשר הראשון, אני מגלה כמה אמיתות כואבות על עצמי:

זוגיות עבורי = קנאה, סטיגמה. בתפיסה שלי, יופי ואהבה צריך להסתיר כי הסביבה לא מפרגנת. במקום לחגוג את האהבה הראשונה, ההתרגשות, הייתי עסוקה בהסתרה ותמרון.

בעצם היו לי 2 מערכות זוגיות – עם החבר ועם החברה הכי טובה. רציתי לשמור על שתיהן וזה היה משחק סכום 0. הפרדתי בין העולמות במקום לחבר, וכל הזמן תמרנתי ביניהם עד שהפסדתי את שתי מערכות היחסים.

הכלי שהיה חסר – פתיחות. לא הייתה לי היכולת לדבר בפתיחות עם החברה על הפחד שלי לאבד אותה ועל הרצון לשמוח על הקשר החדש. אהבה לא צריך להסתיר. היא צריכה להיות בחוץ, באור.

הערך העצמי שלי ישב על שרת חיצוני. הייתי תלויה באישורים של הסביבה וניסיתי לרצות את כולם.

הפער בין המצוי לרצוי שהתגלה במלוא הדרם בהתנסות הראשונה, ימשיך ללוות אותי גם במערכות היחסים הבאות. ככל שהכאוס והדיסהרמוניה בתוכי גדלו, כך חתרתי ליצור הרמוניה בחוץ, בכל מחיר.